תכנים מבית אסף סלנט

הפנים – שלא יכנסו למאגר הביומטרי

לאחרונה נכתב רבות על המאגר הביומטרי, מדובר בבסיס נתונים ששומר מידע עלינו, בדגש על אמצעי זיהוי חד-חד-ערכיים המבוססים על מידע ביומטרי: טביעות אצבע ותמונת פנים.

בכדי למנוע זיוף או גניבת זהות נחקק חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע; החוק קובע כי אמצעי זיהוי ביומטריים (טביעות אצבע ותמונת פנים) ישולבו בתעודות זהות ודרכונים, כדי לזהות את כלל האזרחים והתושבים במדינת ישראל.

ההסדר בחוק מורכב משני חלקים:

  • תעודת זהות חכמה – עליה ישמרו באופן מוצפן אמצעי זיהוי ביומטריים של בעל התעודה.
  • מאגר ביומטרי מרכזי – בו ישמרו אמצעי הזיהוי הביומטריים של כלל האוכלוסייה בישראל.

נוסף על כך, החוק מטיל על כל האזרחים והתושבים חובה למסור נתוני זיהוי ביומטריים – עבור תעודות הזהות החכמות ועבור המאגר הביומטרי.

עם זאת, מדף המחאה בפייסבוק "האצבע- שלא תכנס למאגר הביומטרי" ניתן לראות כי רבים מודאגים רק מהאספקט שטביעות האצבע שלהם יהיו במאגר, אבל רגע! טביעת אצבע היא פיזית, דורשת מגע ובלתי נראית לעין בלתי מזוינת. ומה עם תמונת פנים? זה לא חשוב? הרי תמונות הפנים גלויות לכול, ניתנות לצילום מרחוק ובאופן בלתי תלוי – אותי זה עניין!

רקע כללי על טכנולוגית זיהוי פנים

בפנים האנושיות יש כ-80 נקודות על בסיסן ניתן לבצע את זיהוי הפנים, זה יכול להיות המרווח שבין העיניים, מיקום עצמות הלחיים, צורת הלסת ועוד.

טכנולוגית זיהוי הפנים הגיעה לרמה טכנולוגית מהגבוהות שידענו- אלגוריתמים עכשוויים מסוגלים לזהות אדם באמצעות 14-22 נקודות בלבד ולדעת את גילך, מגדרך ואף את מצב הרוח שלך וזאת רק על ידי ניתוח הפרמטרים הביומטריים של הפנים.

עם זאת, חשוב לציין כי די פשוט להכשיל זיהוי פנים באמצעות אמצעים פשוטים, כגון: לכלוך המרוח על עדשת המצלמה או כובע בייסבול שמשוך מטה כדי להסתיר את הפנים; האתגרים הגדולים ביותר של האלגוריתם מסתכמים בדרך כלל על חמשת התופעות: הזדקנות, זווית פנים, תאורה, הבעה ורזולוציה. (מקור)

את התיוג האוטומטי בפייסבוק כבר יצא לכם לראות? פייסבוק עובדת על תוכנה של זיהוי ואימות פנים על ידי מודלים תלת מימדיים; זה החל ברכישה של חברת face.com לפני כשלוש שנים (מקור), כיום התוכנה מסוגלת לזהות את פניהם של המשתמשים עם 97.25% סיכויי הצלחה.

לשם הדגשה עד כמה המוצר מתקדם אציין שהיכולת האנושית לזהות פנים עומדת על סיכויי הצלחה של 97.53% – הפרש מינימלי ביותר. (מקור)

מנגד, הפרופ' שפיתח את המנוע שמאחורי תוכנה זו טוען כי "חזון האימה שבו אנחנו נותנים למחשב תמונה והוא יכול לזהות אדם מתוך מאגר של מיליוני אנשים עדיין לא כאן. כרגע המחשב יכול להשוות בין שתי תמונות או לחפש אדם בתוך מאגר מאוד מצומצם, בן עשרות או מאות אנשים אך לא בן אלפי אנשים או יותר" (מקור).

יחסי רשויות וזיהוי פנים

מהמסכים שהדליף סנודן עולה שבכל יום ה-NSA מיירטת מיליוני תמונות אשר מתוכן כ- 55 אלף תמונות הינן "באיכות של זיהוי פנים".

במסמך מ-2010 נכתב: "אנחנו לא מעוניינים רק בתקשורת מסורתית… אנחנו נוקטים בגישה מקיפה של שימוש דיגיטלי ברמזים שיעד מפזר במהלך הפעילות הרגילה שלו ברשת על מנת לאסוף מידע ביוגרפי וביומטרי".

על-כן, עולה שה-NSA אוסף מידע ביומטרי, אולי גם עלינו; בשלב זה אין מידע לגבי מספר האנשים שנמצאים ללא ידיעתם במאגר הביומטרי של ה-NSA(מקור), מה שכן ידוע שה-FBI מתכנן להשיק פרויקט ענק לפיתוח טכנולוגיות זיהוי פנים שיוטעמו במערכות אופטיות ברחבי ארה"ב. (מקור)

בישראל פועלת וועדה מייעצת, שתפקידה לפקח באופן ישיר על פעילות הרשות לניהול המאגר הביומטרי, אשר צפויה להגיש בקרוב דו"ח מסכם לכנסת אודות תקופת הפיילוט של המאגר (שבוצע בשנתיים וחצי האחרונות). לאחרונה דווח כי הוועדה המייעצת צפויה להמליץ לעבור למאגר שמכיל תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע של האזרחים. (מקור)

נשאלת השאלה, מדוע? הטיעונים, לטעמי, מטעים ולא מספקים.

עם זאת, וודאי שלא מדובר בצפירת הרגעה, בייחוד לאור הכתוב לעיל.

כתיבת תגובה