במציאות החדשה שנכפתה עלינו עם בואו של וירוס הקורונה וטרם החיסון המבוקש, רוב החברות הבין-לאומיות סגרו את משרדיהן הפיזיים, בין אם זמנית או לצמיתות. היתרונות והחסרונות לכך די ברורים, למשל: עובדים שעד היום היו רגילים לפקקים, רכבות עמוסות וימי גשם
עסקיםארכיון פוסטים ל:
אומת הסטארט-אפ נתפסה לא מוכנה דיגיטלית במשבר הקורונה
העולם השתנה בחודש האחרון, וכנראה לתמיד. העולם החדש דורש מחברות רבות בין אם הן, פרטיות, ציבוריות וממשלתיות, יכולות חדשות של חדשנות, גמישות וזריזות בתהליכי ליבה שלעולם לא ציפו כי היסודות שעליהם הם בנויים יתערערו. נהלים השתנו, הנחיות רוככו ורגולטורים מכל
חובת דיווח מתקפת סייבר
האמריקאים הם אלו שבנו את שוק המניות המשוכלל בעולם, וככזה, הם מאותגרים להיות הראשונים לשכללו ולהתאימו לאפשריות (אלגו-טריידינג) ולאיומים חדשים. בשל כך, הוקמה ה-SECה (Securities and Exchange Commission) אשר הינה רשות פיקוח בארצות הברית האחראית לניהול ופיקוח ציבורי על שוק
ביקורת 2.0
על מנת לוודא את תקינותם של התהליכים והמנגנונים בארגונים השונים, קיים: מנגנון ביקורת. דוגמאות לכך אשר כולנו מכירים, הן: מבקר המדינה, מפקח על הבנקים ואף אחראי איכות מחלקתי אשר קיים בחלק מהחברות בישראל (אשר עושות זאת באופן וולונטרי, ולא מתוקף
דבר עם הסוכן שלי (אלטרנטיבה להשמה)
בתעשיית ההיי-טק המקומית ישנה עובדה ידועה לכל והיא התחלופה הגבוהה של העובדים. המספר השגור הוא 3. בממוצע כל 3 שנים מחליף עובד את מקום עבודתו; אין זה בגלל אי התאמה, או סגירת החברה – אלא בשל חיפוש העניין, המימוש עצמי
פריון עבודה וישיבות עבודה – אויבים מושבעים
אין עובד ו/או מנהל שלא מרגיש שהוא נמצא ביותר מדי ישיבות ומבזבז זמן יקר, אך האם ישנה הצדקה להרגשה זו? באיסוף נתונים מקיף ומרשים בהצגתו, חשפה חברת Atlassian כמה תובנות. לדוגמא: בכמה ישיבות בחודש משתתף עובד/ מנהל בממוצע? 61! כמעט
12