רבים המליצו על הסרט The Big Short אשר שמו בישראל "מכונת הכסף", הסיבה המרכזית לכך היא תיאור אירועי המשבר הפיננסי של שנת 2008 מזווית מעניינת של אלו שדווקא הרוויחו כסף.
בנוסף, הסרט מתאר בצורה הוליוודית את השתלשלות העניינים של ההימור שלקחו מספר מצומצם של אנשים בקבוצות שונות: הם הימרו על נפילת שוק הדיור האמריקאי, כנגד כל התחזיות והסיכויים.
רבים ראו אותם כמטורפים וחסרי זהירות, הבנקים אף צחקו עליהם ומיהרו לתת להם את החוזה למכירה בחסר.
אחת הזוויות המעניינות בסרט היתה הניסיון לתאר לנו את גודל הבועה ועד כמה התופעה הזויה, זה תואר באמצעות נסיעה של אחת הקבוצה לפלורידה לצורך בדיקת הנושא מקרוב; שם הם מצאו תופעה של מתן הלוואות ומשכנתאות לא אחראיות, ואנשים עם 8 בתים שכל אחד מהם ממונף וממושכן.
אוזלת היד של סוכנויות הדירוג, שמקבלות את מרבית כספן מבעלי המכשירים הפיננסיים (הבנקים) אותם הן מדרגות, מכפירה ובוגדת באמון ציבור האנליסטים בחוות דעת אלו.
כמו כן, בסרט נקטו בשיטת הסברה של המונחים המסובכים והקשים בדרך מאוד מקורית, אשר גרמה לקהל לא לאבד עניין בסרט. לדוגמא, שימוש בשחקנים מפורסמים ומשלים שעזרו לצופים להבין מונחים כה יבשים וטכניים.
מעבר לכך הסרט עוסק גם בנושאים:
- עיוורון ואמונה בבנקים שהם "גדולים מדי מכדי ליפול";
- רגולציה שלוקה בחסר "השוק יבקר את עצמו";
- תאוות בצע של בנקים;
- מעילה באמון ציבור המשקיעים.
לסיכום, אני מאוד נהנתי מהסרט, הוא נוקב וביקורתי בצורה מעניינת אשר שם דגש על כך שלקחי העבר טרם נלמדו. אומנם הוא קצת ארוך, אך זה לא גורע ממנו אפילו בקצת.
[האם אנו בישראל גם קרובים למשבר חובות כלשהו? ראו את הפוסט שלי על איגוח, ואת הויזואליציה האחרונה של כלכליסט].