בשנת 2008 ארה”ב, ובעקבותיה רוב העולם, חוו את המשבר הכלכלי החזק ביותר שחווינו בעשרות השנים האחרונות; קראו לו משבר הסאבפריים.
לרובנו, זה מתקשר למשכנתאות שאמריקאים לקחו ולא הצליחו להחזיר; את אותן המשכנתאות מיחזרו בין בתי השקעות אשר הפכו להשקעה רעילה, וכך כמו אפקט הדומינו הכלכלה קרסה לתוך עצמה, והביאה למשבר הכלכלי והתערבות הממשל הפדרלי.
אך אם נסתכל לעומק, נבין שהמפולת העולמית בשווקים בשנת 2008 נגרמה ברובה בגלל מכשירי איגוח שעליהם ארחיב בפוסט זה.
בדומה לארה"ב גם בישראל, הבנקים נותנים המון הלוואות כמשכנתאות לקוני הדירות, לקבלנים וליזמים. מדובר על יותר מ- 400 מיליארד ש"ח, כחצי מכל ההלוואות שהם מלווים; משמע, שלא ניתנו הלוואות אחרות ע״י הבנקים (לדוגמא: לעסקים קטנים), מכיוון ששאר ההלוואות פחות רווחיות ולא מעודדות צמיחה משמעותית לבנק, ולכן הם מיצו את רוב הממון על מתן משכנתאות.
אז על מה מדובר בעצם? מדובר ב"אריזת" המשכנתאות ומכירתן בשוק ההון בצורה של איגרות חוב. בעברית פשוטה: לגלגל את הסיכון לחוסכי הפנסיה.
נוצר לחץ למכשיר פיננסי חדש, ובאיחוד כוחות עם הבנקים, החליט בנק ישראל (הרגולטור) להקים צוות בין משרדי לבחינת נושא האיגוח. הצוות פירסם בתאריך 17.08.2014 דו"ח ביניים ויחד עמו קרא לציבור להציג את עמדתו בנושא; הפירסום עבר בשקט מופתי וכמעט לא נמצא לו דיווח בתקשורת. מסקנות הביניים היו ברורות: הצוות המליץ להכניס את מכשיר האיגוח לשוק ההון הישראלי, הוא לא התעלם ונתן לשיטתו תשובות ראויות לשאלות הקשות שעלו בעקבות משבר 2008. בנוסף, הצוות התייחס לשאלות פרטניות הקשורות לשוק הישראלי – כגון, הקשרים החזקים בין הבנקים לבין המוסדיים (הבנקים מפיצים את קרנות הנאמנות של המוסדיים), היעדר תשתית מתאימה, סביבת הריבית הנמוכה ומשבר הנדל"ן. המפקח על הבנקים החליט, שאם וכאשר יהיה איגוח, הרי בשלב ראשון הוא יתיר לאגח משכנתאות בלבד, ולא סוגי הלוואה אחרים של הבנקים.
בדו״ח זה ובדו"חות אחרים של בנק ישראל ניתן אף לראות את אחת הסיבות החזקות למהלך זה, והוא שבנק ישראל מזהיר מפני החשש ליציבות הבנקים כתוצאה מהימצאותן של משכנתאות רבות בעלות סיכון גבוה במאזניהם, פה נמצא המניע העיקרי.
הצוות אמור להוציא דו״ח סופי בעניין, ואחרי כן לקבל את אישורה של הכנסת בצורת תיקוני חקיקה לפני שהמנגנון ייושם במשק.
אם כך, קיים חשש משמעותי שהמפקח על הבנקים יהיה להוט "לפרק את פצצת המשכנתאות" באמצעות האיגוח, מה שיעזור לבנקים להפחית סיכונים ולשחרר הון שמרותק כנגד המשכנתאות, אך זאת במחיר העברת הסיכונים לתיקי החוסכים הפנסיוניים.
למה רק משכנתאות? כי איגוח משכנתאות לא כל כך משתלם, אז אם יתאפשרו במקביל איגוחים יותר משתלמים, המשכנתאות יישארו בבנקים ולא יהיה דורש לאיגוחן.
אז מה הבעיה? חייבים לציין, שאיגוח זה מכשיר נפוץ מאוד בעולם, שעוזר לנייד הון ולשכלל את שוק ההשקעות, ובעיקרון מדובר במכשיר ראוי וחיובי. אבל – המפתח הוא בתמחור. כלומר, האם הבנקים יתמחרו היטב את הסיכון הטמון במשכנתאות לפני שהם "יארזו" אותן בצורת אג"ח וימכרו אותן לקרנות הפנסיה שלנו? האם סוכנויות הדירוג תעשינה את עבודתן נאמנה בדירוג אג"חים אלה? האם יהיה גילוי נאות של נתונים? האם המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה יהיו זהירים דיים לבחון היטב את האג"חים הללו טרם השקעה בהם?
כמו בארה"ב בשעתו, אחת הבעיות שמסתמנת הינה השקיפות והמהימנות של הדרוג – שכשל לחלוטין בארה"ב – כפי שתואר בכתבה הבאה: בינואר האחרון חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג בנק מזרחי טפחות, מהמובילים במתן משכנתאות, לדרגת AAA. טריפל A זה מוצק ובטוח. אבל, צריך לזכור שגם האיגוחים על המשכנתאות של פאני מיי ופרדי מק האמריקאיות שהולאמו בשל קריסתן, היו בדירוג טריפל A, וגם בר סטרנס התמוטט, שבאמתחתו נגזרים על משכנתאות שדורגו טריפל A.
בפוסט עתידי אדון על פתרונות אפשריים.
לקריאה נוספת:
- צדק פיננסי: https://www.facebook.com/financial.justice.20k
- הצהרת פורום החוסכים לפנסיה בנושא: www.pension.org.il/docs/2015/MBS1.pdf
- נייר עמדה של פעילים בנושא: http://www.kershtein.com/2014/12/blog-post.html
- ראש הועדה אצל ה"כלכלה האמיתית": http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2015/02/blog-post_61.html