אין כמעט שכיר בישראל שלא עבר מקום עבודה. התהליך מלווה עמו התרגשות ותקוות גדולות, אך גם ביורוקרטיה רבה שכוללת שוב את הסדרת הנושא הפנסיוני אצל המעסיק החדש. כולם מסכימים שאחד הנושאים החשובים ביותר לביטחון הכלכלי הוא הביטוח הפנסיוני אך מדובר בנושא מורכב מאוד להבנה ושכירים רבים מסתמכים על שירותם של הסוכנים הפנסיוניים שייעדו להם מקומות העבודה.
כיום, עד לרגע כתיבת שורות אלו, בלתי אפשרי לשכיר לבחור את הסוכן הפנסיוני שלו.
על פניו, התהליך פשוט, נקבעת פגישה והעובד נפגש עם הסוכן הפנסיוני החדש (שהמעסיק בחר) ובוחר האם להשאר עם הקרנות הקיימות שלו, בסיכון שלא ישמרו לו התנאים בקרן הפנסיה. רוב הסוכנים הפנסיוניים הגדולים הם בבעלות חלקית של חברות הביטוח כך שבאותה הפגישה, סביר להניח שהסוכן יציע תנאים אטרקטיביים ובטוחים לקרנות ה"בית".
לאור העובדה שסוכני הפנסיה מתוגמלים על ידי קרנות הפנסיה, לסוכן למעשה אין אינטרס להעביר את החשבון לקרן פנסיה ממנה הוא לא מרוויח עמלה מיטבית וטובת החוסך נפגעת בצורה אנושה.
המעסיק עצמו אינו מחויב לקרן הפנסיה אלא מסתמך על חוזה עם סוכן פנסיוני וכך הוא "מאלץ" את השכיר להתנהל מול הסוכן הנבחר. למשולש שכיר-מעביד-יועץ פנסיוני וחברת הביטוח השלכות על התחרותיות בענף ופגיעה קשה בחסכון הפנסיוני במשק. כשל השוק מסרס את הכוח הצרכני ומוביל לאובדן כספי מובהק של השכיר בלבד בשל דמי ניהול לא תחרותיים.
למרות הכוונות הטובות תוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון פנסיוני (להלן קישור ותמונה), נוצר כשל שוק חמור שמחייב התייחסות וטיפול.
השוק הפנסיוני סובל ממעורבות צרכנית נמוכה – חוסר היכולת לבחור בסוכן פנסיוני גורר תחרות נמוכה בין גופי הפנסיה, דבר שמשפיע מאוד על מחירי השירותים ומוריד את כמות הכסף הנחסכת בחשבונות באלפי עד עשרות אלפי שקלים.
כשכיר שחווה בעיות רבות בתהליך בעצמו (להלן לינק לכתבה) אני מקדם באופן פעיל את הנושא ע"י העלאת מודעות, כתיבה לשר האוצר, יושבי ראש ועדות וחברי כנסת. כל זאת לאור חשיבות הנושא למשק ולעתיד השכירים החוסכים.
כיום ההצעה עברה קריאה ראשונה פה אחד, ועברה לדיון בוועדת הכספים ואולם לדעת יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ ההצעה אמורה להידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – ולכן פנה לוועדת הכנסת בבקשה לערער על החלטת המליאה, בקשתו של ח"כ כץ עדיין אל נדונה בוועדת הכנסת וכל עוד לא הוכרע הנושא לא יתקיים דיון בהצעת החוק.
אני מאמין, באמת ובתמים, שאין זה הגיוני שבשנת 2014, השרשרת האחרונה בתוכנית להגברת התחרות בשוק הפנסיוני תקועה מחוץ לשליטת העובדים במדינת ישראל.